פורטל היוקרה של ישראל - prestige
 
נדל"ן יוקרה , רכבי  יוקרה , מוצרי יוקרה
לוחות קנייה / מכירה של מוצרי יוקרה
כתבות בנושאי יוקרה בישראל  , קהילות , קניון וירטואלי
 
הקלק כדי לחזור לדף הבית

ראשי

נדל"ן

עולם הרכב

עולם הגבר

עולם האשה

חוג הסילון

החיים הטובים

לבית ולגן

קהילות

 בריאות

 גורמה

 אלטרנטיבי

 נופש ותיירות

 ילדים

 תרבות

 לוח מוצרים
> ראשי > החיים הטובים > תרבות > כתבה - אום כלת'ום ביפו!
אום כלת'ום ביפו!
אום כלת'ום (תמונת יח"צ)
אום כלת'ום — אישה, זמרת, בת למשפחה ענייה שהפכה לסמל העולם הערבי ולאייקון תרבות ■ מחזה מוזיקלי חדש בכיכובה של גלית גיאת, מגולל את סיפורה של הזמרת המצרייה שכונתה "קולה של מצרים", והפכה לסמל חוצה גבולות ותרבויות ■ כתבתנו אורה לב -רון היתה שם.
מחזה מוזיקלי על אום כלת'ום – מודה שהיו לי חששות. איך מצליחים לשיר באופן שיכבד את הכוכבת הגדולה? איך מתמודדים עם בעיית הערבית-עברית של הקהל? ומי יהיה בדיוק הקהל, האם רק יהודים, רק ערבים? האם מי שמכירים ואוהבים את שיריה של מי שנחשבת ללא ספק למלכת התרבות המצרית...

כך, הגעתי למחזה המוזיקלי "אום כולת'ום" בכיכובה של גלית גיאת, שעלה תחת כיפת השמיים בכיכר תאטרון יפו. כבר בכניסה נוצר כמין קסם. הוא שרה על הקהל לאורך כל הערב.

המחזה המוזיקלי מבוסס על רב המכר "אום", שכתב הסופר הלבנוני / צרפתי סלים נסיב ומספר את סיפור חייה ואת הזינוק המטאורי של כולתום לדרגת כוכבת על של העולם הערבי. הפסגה שכבשה נותרה שלה עד היום. מיליונים ברחבי העולם הרי רואים בה סמל התרבות המצרית והערבית המודרנית, "קולה של אומה", כפי שכינתה זאת החוקרת האמריקאית וירג'יניה דניאלסון.

צילום: רדי רובינשטיין
אום כולתום

כלת'ום, או בשמה המלא פאטמה אבראהים אל־בלטאגי, נולדה בכפר טמאי א־זהאירה שבדלתה של הנילוס, מתישהו בין השנים 1904-1898 (ככל הנראה ב-1898, אף שבתעודותיה נכתב שנולדה ב-1904. יצוין כי בתקופה זו עדיין לא נעשה רישום מדויק של הלידות במצרים). משפחתה הייתה ענייה ואביה היה אימאם המסגד המקומי. בהיותה כבת חמש נשלחה יחד עם אחיה ח'אלד ללמוד קוראן בכתאב ואחר כך בבית הספר שבכפר הסמוך. כהשלמת הכנסה נהג אביה, יחד עם בנו ובני משפחה נוספים, להופיע בכפרי הדלתה בביצוע שירים דתיים באירועים משפחתיים ובחגים. באחד האירועים הללו, כשהיו אמורים להופיע בביתו של ראש הכפר, חלה ח'אלד, והאב החליט לצרף את אום להופעה כשהיא לבושה כנער (נשים אומנם הופיעו ושרו בשעתו שירים דתיים אך רק בפני נשים). בהיותה ילדה שרה שירים דתיים ופסוקי קוראן ובתחילת שנות ה-20, לאחר שהכירה את הזמר הנערץ עליה, מוחמד אבו אל־עלא, ואת המלחין המפורסם זכריא אחמד, היא החלה להופיע בקהיר ושיריה נעשו לקלסיקה של התרבות הערבית. לשיא תהילתה הגיעה בשנות ה-60, אז שודרו שיריה אחת לחודש ברדיו המצרי, וזכו להאזנה נרחבת בכל מדינות ערב. ב-1975 מתה, ונקברה בהלוויה רבת משתתפים.

המופע "אום כולת'ום" מושך את הלב. כמין תערובת מענגת של סיפור טוב, מוסיקה ונגיעות של אירועים הנוגעים לנו היסטורית. גם בסיפור הזה לא נפקד מקומה של קנאת אמנים יוקדת שלא בחלו בשום מהלך בדרכם לצמרת, בד בבד עם יצרים מרומזים על אהבה אסורה ומתירנית.

במופע, שזורים אלמנטים אוטוביוגרפיים וקטעים משיריה של כולת'ום והוא מתאר סיפור אהבה דמיוני בינה, לבין המשורר אחמד ראמי, שכתב לה 173 שירים. יצוין כי לא ידוע וברור אם בכלל פרחה לה האהבה בין השניים במציאות, ולו בשל העובדה שחייה היו ונותרו אפופי מסתורין ושמועות רבות ועקשניות על נטיותיה החד מיניות מהדהדות עד היום.

גלית גיאת (40) אשר כבר למעלה מ-20 שנה נוכחת בחיינו ("בוסתן ספרדי", "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" ועוד), בטלוויזיה ("כסף קטלני", "לא נפסיק לשיר", "שמש") וגם ריאליטי ("רוקדים עם כוכבים") שרה המופע את שיריה היפים של כלת'ום וכפי שאמר לי אחד הצופים שישב בקרבתי "זה סגנון לגמרי אחר, אבל לא פחות טוב!".

מסתבר, שלא רק זמרות אמריקאיות וצרפתיות מציגות סיפור חיים סוחף, אלא גם כאן אצלנו במזרח התיכון יש כאלו, והגיע הזמן להתוודע אליהם. ממש כמו סיפור אהבתו הנואשת לאורך השנים של המשורר אחמד ראמי ומאות השירים שחיבר לכלת'ום, והתחרות שלו ושל חברו על ליבה. השילוב הזה של סיפור טוב, שירים בביצוע מרגש ושחקנים מצויינים הופך את המופע הזה לחוויה מרגשת ומעצימה. מרגש לא פחות בעיניי היה השילוב היהודי-ערבי גם על הבמה וגם בקהל. עלא אבו עמרה ישב עם העוד שלו בפינת הבמה, כמין פסקול מענג, ובל נשכח גם את רקדנית הבטן הנהדרת שהוסיפה צבע מתבקש למופע לצד שילוב עבודות הוידיאו והצילומים המקוריים מהתקופה, ממצרים ומהקולנוע הערבי ששולבו לאורכו.
צילום: רדי רובינשטיין
אום כולתום

אך לא פחות חשוב: הפתרון המוצלח לדו לשוניות. אבל למה לקלקל ולחשוף מראש, כשעדיף פשוט ללכת ולגלות בעצמך.

הקהל נהנה בפרהסיה... כאלו שמכירים היטב את שיריה ואף זמזמו בלחש יחד עם השיר, כאלו שמחאו כפיים בקצב המוסיקה, וכאלו שפגשו אותה לראשונה. כל זה השרה תחושה של כיף תחת כיפת השמיים של התיאטרון והזכיר לנו כי מפעם לפעם אומנם זוכה לה איזו זמרת מצרית צעירה חדשה לתואר "אום כלת'ום החדשה", אלא שהתואר הזה סוחב מעמד זמן קצר בלבד ולרוב מחסל את הקריירה של אותה זמרת. גיאת שלנו היא שחקנית וזמרת מחוננת המדגישה במשחקה, הופעתה ובכישרונה הרב עד כמה הייתה רבה הצלחתה של אום כולתום - הזמרת שכבר 40 שנה מחפשים מי שתשווה לה, אך אין לה (עדיין) אלטרנטיבה ראויה בנמצא...

בימוי: יגאל עזרתי. עיבוד: יגאל עזרתי ועדן אוליאל. תרגום טקסטים מצרפתית: יוספה אבן שושן. ניהול מוזיקלי ונגינה: עלא אבו עמרה. עיצוב במה: אורי און. עיצוב תלבושות: שמעון דהאן. רקדנית בטן: תמר בר גיל . שחקנים: גלית גיאת, ראודה, ג'ורג' איסכנדר, חאולה חאג' דיבסי, אריק משעלי.

מועדי המופעים הבאים:
29.7, יום ד בשעה 19:00 - היכל התרבות כרמיאל
1.8, 22.8 ו-29.8, בשעה 21:00 - תיאטרון יפו-מרכז תיאטרון ערבי-עברי
הדפסה >>חזרה
הוסף תגובה
1
חיפוש מהיר