פורטל היוקרה של ישראל - prestige
 
נדל"ן יוקרה , רכבי  יוקרה , מוצרי יוקרה
לוחות קנייה / מכירה של מוצרי יוקרה
כתבות בנושאי יוקרה בישראל  , קהילות , קניון וירטואלי
 
הקלק כדי לחזור לדף הבית

ראשי

נדל"ן

עולם הרכב

עולם הגבר

עולם האשה

חוג הסילון

החיים הטובים

לבית ולגן

קהילות

 נדל"ן

 עולם הרכב

 עולם הגבר

 עולם האשה

 חוג הסילון

 החיים הטובים

 לבית ולגן

 לוחות ראשי
 לוח נדל"ן
 לוח רכב
 לוח מוצרים
> ראשי > כתבה - פציעות של הלב
פציעות של הלב
חדרים של אהבה
חדרים של אהבה - ספרה של מיכל מישל גבאי, מגולל את סיפוריהן של טלי ושל אליס, שתי צעירות העובדות בזנות ■ הדמויות, המבוססות על סיפוריהן של נשים שפגשה המחברת, מתמודדות עם הקשיים שחייהן מלאים בהם, עם הבדידות, ועם הכמיהה לשוב לחיים נורמליים.
חדרים של אהבה – ספרה של מיכל מישל גבאי מגולל את סיפוריהן של טלי ושל אליס, שתי צעירות העובדות בזנות. הדמויות, המבוססות על סיפוריהן של נשים שפגשה המחברת, מתמודדות עם הקשיים שחייהן מלאים בהם, עם הבדידות, ועם הכמיהה לשוב לחיים נורמאלים.

לא כל יום מזדמן לקרוא עדויות של נשים העוסקות בזנות. לרוב זה דרך תיווך אקדמי פמיניסטי כמו בספרה של ד"ר ענת גור "מופקרות", או ממבט פוליטי חברתי כמו בספרה של אילנה המרמן "במחוזות זרים – סחר בנשים בישראל" או ממקום של עדות אישית כמו "הצד המואר של הירח: מעולמה של אישה צעירה במעגל הזנות בישראל" מאת אנה (שם בדוי). אין ספק ש"חדרים של אהבה" הוא אחד הספרים היותר חשובים שנכתבו בתחום תעשייה הזנות בישראל.

מיכל מישל גבאי, הרכיבה מחמישה סיפורי חיים של נשים העוסקות בזנות ספר המספר עליה כמי שהולכת לראיין שתי נשים המתמודדות עם בולימיה ואנורקסיה. עם אנורקסיה היא בעצמה התמודדה בעבר, ותוך כדי הראיונות עימן מתגלה לקרוא מציאות החיים הקשה של הנשים הצעירות, הרווקות העוסקות בזנות. אחת מהן עובדת בתחום הלכאורה משודרג – הליווי – בחברת גברים אמידים המרעיפים עליה מתנות ובילויים, והשנייה נאלצת לספק שירות מין לעשרות גברים, בדירה צפופה שבחדרים הסמוכים עובדות נשים נוספות. הספר חושף את האמור ללא פילטרים, ללא טשטוש, ומילים גבוהות וכך מפלסת את דרכה גבאי במחשכי עולם הזנות ויחסי נשים וגברים.

גבאי (39) מתגוררת בצפון תל אביב ומגדלת את בנה הפעוט כמעט בן השלוש. במשך שנים עבדה כמאמנת כושר, וכך גם הכירה את בן זוגה. בהווה היא לומדת להיות קואוצ'רית ויועצת זוגית. את ילדותה העבירה בין תל אביב לקיבוץ מעגן. בשל התנכלות ילדיי הקיבוץ עזבה בצעירותה את הצפון ובחרה לשוב לעיר הגדולה. היא התפרנסה משורה של עבודות מזדמנות, כמוכרת בגדים, מלצרית וברמנית, והפרעות האכילה שליוו אותה עוד בשנותיה בקיבוץ החריפו והתפתחו לאנורקסיה. בגיל 23 היא שקלה 36 ק"ג בלבד, היא התמכרה לאימוני כושר והדחיקה את העובדה כי אינה שולטת בחייה. רק בתקופת הריונה הראשון היא עלתה במשקל וזה היה הטריגר שפילס את דרכה החוצה מהאנורקסיה.

העדויות של טלי ואליס, דמויות הספר שכאמור מבוססות על נשים אמיתיות אינן קלות לעיכול. הספר מוליך את הקוראים/ות לתוך סיפור חייהן, החל מילדותן וכלה ביומיום שלהן, שם הן משמשות כלי לסיפוק גברים השבויים אף הם בעולם פטריארכאלי, חסר רחמים. קולן האותנטי של טלי ואליס, נוגעים בנשמה. הדיכוי שבו הן חיות, הקליינטים שחומדים את גופן ונפשן, והרצון התמים באהבה, חום ובהיחלצות מהזנות זועקים לשמיים.
מיכל מישל גבאי

ההקשר של הפרעות האכילה שהן מקור שליטה מול מציאות כאוטית של אובדן השליטה הוא חיבור מופלא שטרם נעשה בספרות בתחום בישראל. הפרעת אכילה היא דיסוציאציה גופנית, הסחת דעת מכאב כלשהו וסוג של התמכרות. 90% מהלוקים בהפרעות אכילה הן נשים. כיום יש יותר ויותר כתיבה על הקשר בין הפרעת אכילה ליחסים סימביוטיים עם האם ועל אידיאל הגוף והיופי עמן גדלות ילדות ונערות רבות. אין ספק שגבאי עושה עבודה חשובה, ולכן פניתי אליה לשאול אותה על הקשר שבין הזנות להפרעות אכילה והיא ענתה מצידה שלא עלה בדעתה לכתוב בכלל על זנות אלא על בעיות אכילה. הרעיון היה לכתוב על האנורקסיה אותה כאמור היא מכירה מקרוב, אך גבאי לא רצתה שהזרקור יהיה עליה אלא על אותן נשים.

שאלתי את גבאי מדוע בחרת בפורמט של מספרת רפלקסיבית על פני ספר שבו עדויות של נשים בזנות? "הכתיבה שלי והפנייה לכתיבת הספר רפלקסיבית עד לנקודה מסוימת. ההקשר הוא בעיות אכילה. ואכן כשהכירה אשה שעבדה כפקידה בדירה מסוג זה רעיון הסיפור הראשוני הסתעף והיא החליטה שחשוב לה לכתוב על הנושא".

האם יש ספר בתחום שהושפעת ממנו? או שהיעדר ספרות בתחום גרמה לך לכתוב את הספר? מהי המוטיבציה לכתיבת הספר? "ישנו ספר אשר הושפעתי ממנו. 11 דקות של פאולו קואלו. שנכתב כמעט לפני עשר שנים. עם זאת עדיין לא עלה בדעתי לכתוב על זנות אלא על בעיות אכילה. רק כאשר המרואיינות התגלו גם כעוסקות בזנות החלטתי שחשוב לי לכתוב על הנושא. הסטיגמה שהייתה לי על העוסקות בתחום השתנתה, והיה חשוב לי להראות ולהעלות מודעות לעולם הזנות. שכל אישה נורמטיבית בסיטואציות קשות יכולה ליפול לתהום אם אין לה עמוד תווך נפשי חזק".

האם הכתיבה היא תרפויטית עבורך? ""הכתיבה אכן הייתה סוג של תרפיה בשבילי. אחרי שנים של מאבק לצאת מאנורקסיה ורצון לקבלה עצמית, הצלחתי להיות שלמה עם עצמי. דרך הנשים שראיינתי הבנתי כמה ברת מזל אני וחשיבות המשקל התמעטה לצד ערך החיים שהתעצם".

יחד עם זאת הספר אינו חף מפגמים. גבאי חושפת את בעיות האכילה של המרואיינות שלה אך היא מקמצת במידע בכל הקשור לבעיית האכילה עמה התמודדה. נראה שאכן היא מבינה אותן, והיא כבר אינה עמוק בתוך הפרעת האכילה אך היא אינה חושפת כיצד היא עצמה התמודדה עם כך, וחבל.

כמו כן גבאי מספרת על בן זוגה נדב אותו היא אוהבת ועל הקשר הזוגי הבריא והטוב שלהם. אי לכך, תמוהה העובדה מדוע היא אינה בוחרת לספר לנדב כי היא מראיינת נשים בזנות. החשש שלה מתגובתו נותר סתום, והדבר צורם לאור החזרה שלה שוב ושוב כמה הוא מקסים, מתחשב ואוהב. עוד צרמה לי העובדה שהנשים בספר מבקשות להיחלץ בעזרתו של גבר ולא בעזרתן שלהן, או בעזרת טיפול פסיכותרפויטי מקצועי. אני מבינה את הפנטזיה על האביר על הסוס הלבן שיחלץ אותן מהמציאות הנוראית בה הן חיות, הלא נערות גדלות על אגדות ילדים וסרטים בהם הגבר מציל את האישה והם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה. מה גם שהקושי של אותן נשים בספר להיחלץ בכוחות עצמן היא בשל הדיכאון והייאוש בן הן שקועות מה שאינו מאפשר להן לצאת ממעגל הזנות.

הרגשת דיכאון זו אינה מספיק מדוברת בספר לעניות דעתי, אבל אולי אי אפשר לספר את הכל. בכל מקרה הספר "חדרים של אהבה" הוא מסמך חשוב שראוי שילמד בחוגים לעבודה סוציאלית ומגדר. הוא ספר שנוגע בנימי הנפש, ונשאר עוד הרבה זמן אחרי. בתקווה לשחרור מיחסי ניצול של כל בנות ובני האדם.

חדרים של אהבה/מיכל מישל גבאי. 280 עמוד – הוצאת סטימצקי. מחיר: 74 ₪

*הכתבת (נטלי ברוך) היא בעלת תואר MA במגדר, מחנכת למיניות ועובדת עם נערות וצעירות על רצף הזנות. בעבר התנדבה בניידת של משרד הבריאות, שהנגישה שירותים רפואיים לנשים בזנות רחוב, מכוני ליווי ודירות דיסקרטיות.

הדפסה >>חזרה
הוסף תגובה
1
חיפוש מהיר