פורטל היוקרה של ישראל - prestige
 
נדל"ן יוקרה , רכבי  יוקרה , מוצרי יוקרה
לוחות קנייה / מכירה של מוצרי יוקרה
כתבות בנושאי יוקרה בישראל  , קהילות , קניון וירטואלי
 
הקלק כדי לחזור לדף הבית

ראשי

נדל"ן

עולם הרכב

עולם הגבר

עולם האשה

חוג הסילון

החיים הטובים

לבית ולגן

קהילות

 עסקים

 צעצועים לגבר

 אופנת גברים

 פורום עולם הגבר

 פורום עסקים והשקעות

 לוח מוצרים
פרארי קנירפס knirps קרטייה Cartier
> ראשי > עולם הגבר > עסקים > כתבה - האם יש קשר בין כלכלה
האם יש קשר בין כלכלה לניהול השקעות
דולרים..
דולרים..
ומה יכול לעשות משקיע שרוצה בכל זאת להרוויח? כתבה ראשונה בסדרה
א. האם קיים "ערך אמיתי"?
השאלה המוצגת בכותרת נראית לכאורה הזויה אם לא טיפשית. אם היינו שואלים אנשים ברחוב , מה מקצועם של אנשי השקעות, היינו קרוב לוודאי מקבלים תשובה כי המדובר בכלכלנים, לסוגיהם השונים, אולם מעבר לדימוי הלכאורה מובן מאליו, הבה ונבחן בכובד ראש את ההתנהלות האנושית בהקשר של השקעות.

בספר הבלתי נשכח של מארק טויין תום סוייר מקבל מטלה מדודתו: לצבוע את הגדר. המטלה לא אהובה עליו במיוחד אבל הוא אינו יכול לחמוק ממנה. בצר לו הוא מוצא דרך. הוא מצליח לגרום לחבריו להאמין כי אין דבר אהוב עליו יותר מאשר צביעת הגדר ומי שירצה ליהנות מצביעת הגדר, יצטרך לתת לו משהו. מהר מאוד מתמלאים כיסיו בחפצים שונים אותם משלמים חבריו בתמורה לזכות לצבוע את הגדר.

תום סוייר מצליח לגרום לאנשים לחשוב שעבודה שיש לשלם עליה על מנת לבצעה היא בעלת ערך שחבריו נדרשים לשלם על הזכות הזאת. אנו בהחלט מכירים את התופעה השכיחה לאחרונה בה אנשים מבוגרים משלמים אלפי דולרים על הזכות ללבוש בגדים מסורבלים, לזחול בבוץ ולירות מכלי נשק, כאשר במרחק לא גדול מהם באי חשק מופגן, מבצעים את אותה מטלה חיילים שרק סופרים את הימים עד גמר השרות שלהם.

מלניה ודונלד טראמפ
בניין שעומד ללא ביקוש הופך להיות אטרקציה רצויה רק מפני ששני סלבריטאים החליטו למקם בו את מגוריהם. דונלד טראמפ יזם נדל"ן מחלוצי התובנה הזאת הצליח למכור דירות בבנייניו במחירי עתק שכיסו את שאר הכישלונות הפיננסיים והעסקיים שלו ואחריו ניסו לחקות אותו יזמי נדל"ן רבים תוך ריצה נואשת אחר סלבריטאים על מנת שיתחברו לפרוייקט ויעלו את ערכו הנתפס.

מונה ליזה - דה וינצ'י
אנשים מתייחסים בחשדנות מוצדקת למבקרי אומנות, אלה המתמוגגים ממריחות צבע על בד או מיצגים המורכבים מכמה עמודי עץ וחוטי ברזל ביניהם בשם איזו קונספציה בלתי מובנת ורק חסר הילד שיקרא כי המלך הוא עירום. אבל מי יקבע איזו יצירת אומנות שנראית לנו מוזרה במקרה הטוב, תהפוך להיות יצירת מופת בעלת ערך גבוה. מי יכול לנחש איזה מבין האומנים יהפוך להיות נחשב והיצירות שהשקענו בהן סכומים קטנים יחסית יהפכו להיות בעלות ערך? מי יוכל להסביר לנו למה יצירות שנראות לנו אסתטיות נקראות קיטש ומנגד מריחות צבע אקראיות שנראות תוצאה של השתוללות של קוף מסומם במחסן צבעים ובדים נקראות פריצת דרך אומנותית ואומנות קונספטואלית.

התשובה לשאלות האלה נעוצות בתחומים הנמצאים בין פסיכולוגיה של המונים לבין סוגיות הנוגעות לתפקידם של יחסי ציבור בחברה המודרנית. כאשר יצירה אומנותית מתקבלת על דעתם של האנשים הקובעים, כבעלת ערך, היא מתחילה לצבור ערך. כישוריו של האמן ומלוויו ביחסי ציבור יהיו מכריעים בהתפתחות חשיבות עבודתו. כך גם בניין המגורים של טראמפ שהפך להיות נחשק וכך גם צביעת הגדר של דודתו של תום סוייר. כלומר הערך הנתפס, אין לו ולא כלום עם איזה מדד אובייקטיבי לערך. היום יקר מחר זול היום מציאה מחר מחיר מופקע.

כך גם מניות שאינך יודע מדוע במחיר מסויים עם רמת רווחיות נתונה ושיעורי צמיחה מוסכמים ברמה מסויימת הם מציאה ולמחרת לאחר שהתפרסמו הדוחות הכספיים והתברר שהרווח עלה, מחיר המניה יורד וכמה אנליסטים רואים במניה, השקעה בינונית ברמה של "החזק", בשעה שכל מה שקרה בחרה היה לטובה. הם פתאום בוחרים "להתאכזב" מעליית הרווח, שעברה את רמת הניתוח שלהם, אך למעשה הם ממהרים להתאים את עצמם לשוק יורד, שהאווירה בו היא שלילית ולא באמת בוחנים את ערך הנכס, באופן אובייקטיבי נטול גורם הזמן והמקום. דיבור עמום של נגיד הבנק המרכזי בארה"ב שממנו משתמע שאולי הריבית תעלה ברבע אחוז בחודש הבא שולח את שווקי העולם לצלילות ולאבדן ערך של שני טריליון דולר במצטבר בשווקי המניות. דווקא נוכח חוסר הרציונאליות של תגובות השווקים, אולי אפשר להבין את הצלחותיו של אחד, וורן באפט, שהעקרונות המנחים אותו אינם נתונים להלכי רוח פופולאריים?

למרות כל האמור, עדיין קשה להאמין כאילו אין קשר בין "ערך אמיתי" למחיר הנכסים. האומנם כל מחירי הנכסים הפיננסים וערך ההשקעות הן מהסוג המתואר, האם אין ערך כלכלי אמיתי לחברות?
התשובה לשאלה הזאת אינה פשוטה. נפילה של שערי מניות, לעיתים בתוך פרק זמן קצר, בעשרות אחוזים או לעומתן עליית שערים ניכרת, אינה ניתנת להסבר תמיד על בסיס ערכים כלכליים נטו כמו גם לא על בסיס שינויים שחלו במחירי המוצרים, יחד עם זאת המחיר תמיד מבטא את הרצון למכור מול הרצון לקנות ברגע נתון ולכן ניתן להשיב את התשובה הנאיבית – זה מחיר השוק ולכן ברגע נתון, זה "המחיר האמיתי", גם אם בעוד רגע יהיה "מחיר אמיתי" שונה בתכלית. למעשה, ניתן לראות במחירים השוטפים ביטוי להלכי רוח ופסיכוזות שאינן שונות במהותן מבהלת הצבעונים בהולנד או בועת הים הדרומי שקרו בשלוש מאות השנים האחרונות כחלק מההיסטוריה המתהווה של השווקים הפיננסיים. אבל אלו בדיוק חולשותיהם של "מחירי השוק" ולכן זה הבסיס להתהוות מעמד האנליסטים.

חלקה השני של הכתבה יעלה בשבוע הבא..

כותב המאמר הנו מנכ"ל קבוצת דיוידנד השקעות, לתגובות למחבר ניתן ליצור קשר ע"י הקשה על שמו של המחבר בראש הכתבה
הדפסה >>חזרה
הוסף תגובה
1
חיפוש מהיר